28מרץ

UserId בגוגל אנליטיקס לניתוח משתמשים

גוגל אנליטיקס ובעיית המשתמשים הסטטיסטים

במהותה, גוגל אנליטיקס היא פלטפורמת מדידה שמיועדת למעקב אחרי הטרפיק באתרים ובאפליקציות שלנו. המעקב מדויק למדי בכל הקשור לתנועה ופעולות שגולשים מבצעים, אך היכולת לעקוב במדויק אחר כל משתמש מוגבלת. במהותה, גוגל אנליטיקס מתבססת על מנגנונים של קוקיז שנשתלים במחשבי הגולשים וכך נעשה מעקב אחר כל גולש באופן כביכול אחיד ועקבי. כביכול, בגלל שהרבה אלמנטים בהתנהגות שלנו כגולשים משפיעים על הנתונים הללו ומעקב אחר דפדפן מסוים במחשב מסוים לא מבטיח (או כמעט בהכרח לא) תמונה עדכנית אחר גולש ספציפי.

יתכן ובמחשב הביתי שלנו משתמשים כמה בני משפחה. יתכן מאוד שאנחנו גולשים במחשב בבית, במשרד, דרך הנייד ודרך הטבלט. מבחינת אנליטיקס כל כניסה כזו מכל מחשב/מכשיר שונה אומר שמדובר במשתמש שונה, כשזה לא באמת המצב. לכן גם כשאתם מסתכלים על מטריקת ה-users בדוחות השונים תמיד תזכרו שהמספר הזה גדול יותר כנראה מהמספר האמיתי של המשתמשים האמיתיים השונים שביקרו בנכסים שלכם. אז גם היוניקים, הם לא באמת יוניקים, וזה בסדר להשוות יוניקים ליוניקים, אבל תזכרו שקיימת סטייה טבעית בנתונים.

Universal Analytics וה-User ID

עם השקת ה-Universal Analytics בשנה שעברה גוגל ניסו לשפר את המצב ואת נתוני אותם דוחות משתמשים ולשם כך השיקו את הפיצ׳ר של User ID. התוספת הזו מאפשרת לנו, כבעלי אתר או אפליקציה, לתת יותר אינפורמציה לגוגל אנליטיקס על המשתמשים שלנו. גוגל אולי לא בהכרח יודעת ששני גולשים משני מכשירים שונים הם אותו אדם, אבל אנחנו כבעלי אתר יכולים לפעמים לדעת את זה כאשר המשתמש נרשם ומזדהה (מבצע לוגין). ישנם אתרים שמחייבים הרשמה (כמו פייסבוק), ישנם כאלה שלא, אבל בגוגל אנליטיקס בגרסת היוניברסל (ואם עדיין לא לא המרתם אתרים ישנים שלכם מהקוד הישן של אנליטיקס לזה של יוניברסל, עכשיו זה הזמן), מאפשרים לנו להעביר מידע מזהה לקוח לתוך דוחות האנליטיקס דרך הפרמטר user id.

הערך של אותו פרמטר user id צריך להיות ערך ייחודי וחד-חד ערכי לכל גולש שאתם מכירים ומזהים באופן מובהק (קרי, עשה לוגין, או הקליד מזהה ייחודי כלשהו בזמן הגלישה – למשל, מילא טופס עם פרטים אישיים).

גוגל היא חברה ששומרת על פרטיות, או בעיקר לא רוצה לקחת אחריות על נושאי פרטיות ולכן תנאי השימוש בגוגל אנליטיקס אוסרים על העברת מידע מזהה לקוח בצורה מובהקת. זאת אומרת שהערך של ה-user id שאתם מעבירים לגוגל אנליטיקס לא יכול להיות ערך שממנו הם יכולים להבין מי הגולש – לא אימייל, טלפון, שמות וכו׳. לכן הערך של הפרמטר חייב להיות משהו שרק אתם יכולים לקשר לפרטים האמיתיים של לקוח. למשל, אם יש לכם דטהבייס בו רשומים כל המשתמשים שנרשמו לאתר שלכם, תהיה באותה טבלה בדטהבייס עמודת מפתח ייחודית לכל משתמש (זה יכול להיות מספר רץ, או ערכים ייחודים יותר כמו guid). אותו ערך ייחודי יהיה הערך שתוכלו להעביר לאנליטיקס כדי לסמן בצורה טובה יותר את המשתמשים.

העברת ה-user id בקוד לא מסובכת. אם הטמעתם את גוגל אנליטיקס באתר בצורה הרגילה, של שתילת הסקריפט בכל עמוד ועמוד, תצטרכו (או שתבקשו מהמפתחים של האתר) להוסיף את הפרמטר לקריאת היצירה של אנליטיקס בכל דף:

ga('create', 'UA-XXXX-Y', { 'userId': 'USER_ID' });
ga('send', 'pageview');

החלק המסומן בצהוב מייצג את הערך הייחודי שאתם אמורים להעביר לכל משתמש.

במידה והטמעתם גוגל אנליטיקס באתר בעזרת Google Tag Manager, העברת הפרמטר תעשה בתוך הטאג של יוניברסל אנליטיקס שיצרתם ב-Tag Manager תחת Fields to Set ועם שם השדה uid&:

userid-in-tag-manager

דוחות מבוססי User ID

לאחר שהטעמתם את הקוד הרלוונטי עדיין יש שני דברים שצריך לבצע כדי לצפות בדוחות המשתמשים המזוהים. דבר ראשון, תחת הגדרת ה-Property של הנכס שלכם, תכנסו ל-Tracking Info < User-Id

user-id-settings

בשלב הראשון הסכימו לתנאי השימוש והעבירו את מצב ה-User-Id ל-ON. עברו לשלב השני ושם תוכלו לסמן אם אתם מעוניינים ב-Session Unification .Session Unification מטפל במצב בו גולש נכנס לאתר, עדיין לא הזדהה (בין אם לא ביצע לוגין או כלל לא הספיק להרשם), ורק לאחר זמן מסוים, או ביקור בכמה עמודים, מבצע את פעולת הלוגין. במידה ונרצה שכל הביקור ישוייך לאותו משתמש, ולא רק החלקים שאחרי הלוגין, נסמן את Session Unification כ-ON.

דבר שני, תצטרכו לייצר view חדש לנכס שלכם שמציג אך ורק נתונים על אותם משתמשים מזוהים. אותו view יסנן כל תנועה של משתמשים שלא דיווחתם עליהם את ה-user id שלהם

creating a new view for user id

creating a new view for user id

לאחר שיצרתם את ה-View החדש יתחילו להצטבר בו נתונים על כל הטרפיק שמזוהה עם user id. עכשיו גם תוכלו לראות שתחת audience מופיע סט חדש של דוחות – ה-Cross Device. בזכות ה-user id גוגל אנליטיקס עכשיו יכול לחבר יחד נתונים על משתמשים מזוהים, ללא קשר אם עברו מכשירים או דפדפנים (כל עוד היו מזוהים – ביצעו לוגין – בכל אחת מהפלטפורמות).

דוח ה-Device Overlap מציג לנו בצורה גרפית את החפיפה בין סוגי המכשירים השונים – Desktop, Mobile, Tablet

דוח ה-Device Path מציג לנו את כל המכשירים שעברו משתמשים בסדר שעברו אותם:

device-path

למשל בדוח הזה אנחנו רואים ש-1286 משתמשים הגיעו אלינו רק דרך המחשב. 403 נכנסו דרך המובייל, אחר כך דרך המחשב ואז שוב דרך המובייל.

הדוח השלישי, Acquisition Device מציג באיזה סוג מכשיר הגולש המזוהה השתמש כאשר ביקר לראשונה באתר:

acquisition-device

User-ID Coverage

את הדוחות שפירטתי למעלה ניתן כאמור לראות רק ב-View ייעודי שנוצר למעקב אחר ביקורים עם User-ID, זאת אומרת כאשר המשתמש מזוהה. עם זאת אם תסתכלו על ה-View הרגיל של האתר/אפליקציה, זה שמציג את כל נתוני הטרפיק, ללא קשר ל-User-Id, תמצאו דוח חדש תחת Audience>Behavior>User-ID Coverage. דוח זה יציג לכם כמה מהטרפיק שלכם מסומן עם User-ID (וזה מה שמופיע בעצם ב-View שיצרתם קודם), וכמה לא:

user-id-coverage

סיכום

שימו לב שבכל הדוחות שהצגנו עדיין לא ניתן לראות נתונים על משתמשים ספציפיים. זאת לא המטרה של גוגל אנליטיקס, גם בתוספת ה-User-ID. המטרה היא לאפשר לנו להבחין בין משתמשים ״יוניקים״ כפי שמוגדרים בתצורה הרגילה של אנליטיקס (כדפדפן מתוך מחשב/מכשיר ספציפי), לעומת מעקב טוב יותר אחר משתמשים שמגיעים אלינו מכמה מכשירים שונים, שעם כמות המכשירים המחוברים לאינטרנט, התופעה הזו רק תלך ותגדל (אגב, למרות שדוחות ה-User-Id עדיין לא מציגים מכשירי טלוויזיה חכמים כ-Device שנכנסים ממנו, בדוחות מסויימים באנליטיקס תוכלו לאתר גם טרפיק כזה).

השימוש ב-User-ID אינו חובה כמובן, הוא רק כאן כדי לתת לכם מידע נוסף ונכון יותר אודות המשתמשים. זו דרך טובה למשל להבין שהתנהגות רצויה באתר (כמו המרה לקניה) לא בהכרח נובעת רק ממובייל או רק מדסקטופ – יתכן מאוד ותגלו בעזרת ה-User-Id שאנשים גולשים לאתר שלכם דרך הסלולרי, בודקים את המוצרים שמעניינים אותם ובסוף לשם הנוחות ניגשים למחשב ומבצעים שם את הקניה. כמו עם כל נתון חדש, מגוון התובנות שתוכלו להוציא רחב, רק צריך לקרוא נכון את הנתונים.

תגובות או שאלות? תשאירו למטה.

Share this Story

About Michael

תגובות ודיונים בנושא הפוסט יתקבלו בברכה

© Copyright 2015, All Rights Reserved